ה"ט
בית משפט השלום חיפה
|
18411-11-13
15/11/2013
|
בפני השופט:
מעין צור
|
| - נגד - |
התובע:
1. אלישי השקעות בע"מ
2. בשרלה רמת ישי בע"מ
3. שי אראל
|
הנתבע:
אשר כהן
|
| החלטה |
1. ביום 11.11.13 הגישו המבקשים בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001 (להלן: "החוק"). הבקשה כוללת עתירה למתן צו במעמד צד אחד. הבקשה הוגשה בשם שלושה מבקשים, ששניים מהם הינם תאגידים - חברות בע"מ (להלן: "החברות").
2. באותו יום קיימתי דיון במעמד צד אחד, במעמד ב"כ המבקשים בלבד, ובעיצומו של אותו דיון הוריתי לו להגיש טיעון משפטי התומך בבקשה, לרבות בשאלת תחולתו על תאגידים.
3. לאחר שעיינתי בטיעוני המבקשים מצאתי כי דין הבקשה להידחות. להלן אפרט טעמיי.
האם חל החוק על תאגידים?
4. האם יכול תאגיד להיות זכאי לצו למניעת הטרדה מאיימת לפי החוק? לאחר שבחנתי את טיעוני המבקשים אני סבורה כי התשובה לשאלה זו היא שלילית.
5. המבקשים מבססים טיעונם על הגדרת המונח "אדם" בסעיף 1 לפקודת הפרשנות [נוסח חדש] ובסעיף 4 לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הפרשנות") ככוללת גם תאגיד, לרבות חברה. עוד מפנים המבקשים לסעיף 2 לחוק הפרשנות, הקובע:
"מונח שהוגדר בחיקוק - משמעו כהגדרתו, והגדרה זו תחול גם על תקנות שהותקנו לפי אותו חיקוק, וכל צורה דקדוקית הנגזרת מהמונח תתפרש לפי אותה משמעות, הכל אם אין הוראה אחרת לענין הנדון ואם אין בענין הנדון או בהקשרו דבר שאינו מתיישב עם אותה הגדרה".
המבקשים טוענים כי במקרה זה אין סיבה לסטות מן הכלל, שלפיו המונח "אדם" כולל גם תאגיד. אין בידי לקבל טענה זו. כפי שיפורט להלן, פרשנות תכליתית של החוק, בהתאם ללשונו ולמטרת חקיקתו, מובילה למסקנה כי החוק חל על בני אנוש ולא על ישויות משפטיות ערטילאיות.
6. המבקשים הפנו לשתי החלטות של בתי משפט השלום: האחת - החלטת בית משפט השלום בירושלים בבש"א (ירושלים) 6615/02
עמותת "בבית" שרותי עזרה לקשיש בביתו ואח' נ' עמירם קינן ואח' (7.9.03), שבה נקבע כי החוק חל גם לגבי תאגידים בהסתמך על הגדרת "אדם" שבסעיף 4 לחוק הפרשנות. השניה - החלטת בית משפט השלום בתל אביב בה"ט (תל-אביב-יפו) 4381-04-12
קרן גמלאות של עורכי דין בישראל בע"מ ואח' נ' עו"ד זהר גרינברג (23.4.12) (להלן: "עניין קרן הגמלאות"), שבה נקבע כי לשון החוק ומטרתו שוללות במפורש תחולתו לגבי תאגידים. כאמור לעיל, דעתי היא כדעתו של בית משפט השלום בתל אביב.
7. סעיפים 1 ו-2(א) לחוק קובעים:
"
1. מטרה
מטרת חוק זה היא להגן על אדם מפני פגיעה בשלוות חייו, בפרטיותו, בחירותו או בגופו, בידי אדם אחר שנקט נגדו הטרדה מאיימת או שפגע בגופו.
2. הטרדה מאיימת - מהי
(א) הטרדה מאיימת היא הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו."
המושגים "שלוות חיים", "גוף" ו"חירות" אינם מושגים בעלי משמעות לגבי תאגיד, בניגוד לאדם בשר ודם. מטרת החוק ומהות ה"הטרדה המאיימת" הקבועות בחוק עצמו אינן מתאימות, איפוא, להחלה על תאגידים.
8. גם עיון בדברי ההסבר להצעת החוק (הצעות חוק 3028, ג' באב התשס"א, 23.7.01, בעמ' 769) מובילים לאותה מסקנה. במבוא לדברי ההסבר נאמר כדלקמן:
"המושג "הטרדה מאיימת" או במקורו בשפה האנגלית "stalking", מתייחס לדפוסי התנהגות הכוללים הטרדות ואיומים מסוגים שונים, אשר פוגעים בשלוות חייו, בפרטיותו או בגופו של אדם, ועל פי ניסיון החיים המצטבר, מקימים גם חשש לפגיעה בגופו או בחייו של האדם המוטרד.
מרבית המעשים המצטרפים יחד לכדי הטרדה מאיימת מהווים, כל אחד בפני עצמו, עבירה פלילית. ...
הטרדה מאיימת גורמת לאדם שכלפיו היא מופנית למתח, לחרדה ולתחושת איום, לעיתים עד כדי אי יכולת לקיים שגרת חיים תקינה. במקרים רבים תלך ההתנהגות המטרידה ותחמיר מהטרדות פעוטות, דרך איומים ועד למעשי אלימות, אונס ורצח.